התמונה על הקיר דהתה אחרי שנתיים? השמש היא רק חצי מהסיפור

בקצרה: הדפסה דוהה בגלל שילוב של סוג הדיו, איכות הנייר וחשיפה לאור. דיו פיגמנטי על נייר נטול חומצה שורד עשרות שנים, ואותה תמונה בדיו מסיס זול מתחילה לאבד צבע תוך שנה. זכוכית עם סינון קרינה אולטרה-סגולה מוסיפה עוד שכבת הגנה.

הרוב מאשימים את החלון. אבל תמונות דוהות גם בחדרים ללא שמש ישירה, כי התהליך מתחיל בכימיה של הצבע עצמו. מעבדה שמדפיסה בדיו מסיס תיתן לכם צבע עשיר ביום הראשון וגוון ורדרד אחרי חמישה עשר חודשים.

קראו גם: כמה מגה-פיקסל באמת צריך כדי להדפיס תמונה חדה · תמונה על הקיר: איך לבחור גודל, מסגרת ומיקום נכון · ההדפסה חזרה כהה מהמסך? המסך שלכם בהיר כמעט פי שלושה ממה שצריך

הדיו הוא הגורם הראשון

דיו מסיס במים מורכב מצבע שמתמוסס בנוזל, ולכן הוא חודר לסיבי הנייר ונותן מעברי גוון חלקים. החיסרון שלו הוא יציבות: מולקולות הצבע מתפרקות באור. דיו פיגמנטי לעומת זאת מורכב מחלקיקים מוצקים שיושבים על פני השטח, והם עומדים בחשיפה לאורך זמן טוב בהרבה.

בהדפסה כרומוגנית, שמשתמשת בנייר צילום רגיש לאור ובפיתוח כימי, העמידות תלויה בעיקר באיכות השטיפה. מעבדה שלא מחליפה כימיקלים בתדירות מספקת משאירה שאריות שממשיכות להגיב בתוך הנייר. זאת הסיבה שאותה תמונה משתי מעבדות מזדקנת אחרת לגמרי.

טבלת עמידות לפי סוג הדפסה

סוג ההדפסה עמידות משוערת בתלייה מחיר יחסי מתאים ל
דיו פיגמנטי על נייר נטול חומצה 50 שנה ומעלה גבוה תמונות מסגרת לטווח ארוך
הדפסה כרומוגנית במעבדה 20 עד 40 שנה בינוני אלבומים והדפסות קטנות
דיו מסיס במים שנה עד 5 שנים נמוך שימוש זמני
קנבס בלכה מגנה 25 עד 50 שנה בינוני גבוה פורמט גדול בלי זכוכית
הדפסה על אלומיניום 30 שנה ומעלה גבוה חדרי אמבטיה ומרחבים לחים

המספרים האלה מתייחסים לתלייה בתנאי בית סבירים. באחסון בקופסה אטומה וחשוכה, כל אחת מהשורות מכפילה את עצמה.

קנבס בלכה מגנה מוותר על זכוכית לגמרי, ולכן ההחלטה בין קנבס לאלבום מודפס קובעת גם את אורך החיים של התוצר, מעבר להבדל במחיר.

האור, הלחות והקיר שבחרתם

קרינה אולטרה-סגולה מפרקת את הצבע גם כשהיא מגיעה בעקיפין, למשל מהחזרה מקיר לבן ממול. הנזק הפיזי מצטבר בהתאם לעוצמת החשיפה ולאורך הגל, כפי שמוסבר בערך על קרינה אולטרה-סגולה. מנורות לד קרות מוסיפות מעט לתהליך, ונורות הלוגן מוסיפות חום שמייבש את הנייר.

לחות עושה עבודה אחרת. קיר חוץ שאוגר רטיבות מייצר גלים בנייר ועובש מאחורי הפספרטו, וזה נזק שלא מתקן את עצמו. לכן בחירת המיקום של התמונה על הקיר היא החלטת שימור לפני שהיא החלטה עיצובית.

מה כן אפשר לעשות

  • בקשו מהמעבדה הדפסה בדיו פיגמנטי על נייר נטול חומצה, ובקשו זאת בכתב בהזמנה.
  • הזמינו זכוכית עם סינון UV, או זכוכית אקרילית מוזיאלית בפורמטים גדולים שבהם משקל הזכוכית מסוכן.
  • השאירו מרווח אוויר בין הקיר להדפסה בעזרת פדים בגב המסגרת.
  • הימנעו מתלייה מול חלון מזרחי או מערבי, שבו עוצמת האור גבוהה בשעות שלמות.
  • שמרו קובץ מקור באיכות מלאה בשני מקומות, כדי שתוכלו להדפיס מחדש בעוד עשר שנים.

הסעיף האחרון חשוב יותר מכל השאר. הטלפון לא באמת שומר את התמונות לנצח, והדפסה שדהתה בלי קובץ מקור היא זיכרון שאבד פעמיים.

הדפסה אחת לבדיקה

לפני שמזמינים קיר שלם, הדפיסו תמונה אחת בגודל 20 על 30 ותלו אותה במקום המיועד לחצי שנה. תשוו אותה לקובץ במחשב. אם הגוונים זזו, החליפו מעבדה או סוג נייר לפני שהשקעתם בסדרה.

מעבדה שלא יודעת לענות איזה דיו היא מפעילה היא מעבדה שלא כדאי להדפיס בה תמונות משפחתיות. זאת שאלה אחת, והתשובה עליה מנבאת איך הקיר שלכם ייראה ב-2035.

לא
על הכותבליאור אדרי

אחרי שנים של עיסוק בתמונות, קנבס, אלבומים, אני כאן כדי לתרגם את זה לתוכן שימושי בשבילכם.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org

Comment is closed.

דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות