צילמתם את האלבום של סבתא בטלפון? רוב הזיכרונות נשמרו ברזולוציה של מדבקה

בקצרה: צילום מהיר של תמונות ישנות בטלפון נותן קובץ שנראה טוב על המסך ומתפרק בהגדלה. סריקה ב-600 dpi לתמונות קטנות, הסרת ההדבקה מדפי אלבום דביקים, ושמירה בשני מקומות לפחות הופכים את הקופסה מהבוידעם לארכיון משפחתי שאפשר להדפיס ממנו מחדש.

זה נראה כמו פרויקט של ערב אחד. מוציאים את האלבומים, מניחים כל עמוד על השולחן, מצלמים, ושולחים לקבוצת המשפחה. כולם מתרגשים.

קראו גם: תמונות על קנבס – גדלים, איכויות ואפשרויות · התמונה על הקיר דהתה אחרי שנתיים? השמש היא רק חצי מהסיפור · ההדפסה חזרה כהה מהמסך? המסך שלכם בהיר כמעט פי שלושה ממה שצריך

שנה אחר כך מישהו רוצה להגדיל את תמונת החתונה של סבא וסבתא לקיר. ואז מתברר שהקובץ קטן, מעוות, ועם השתקפות של המנורה בדיוק על הפנים.

למה צילום בטלפון לא מספיק

הבעיה היא לא המצלמה. הטלפון מצלם טוב כשנותנים לו תנאים. צילום של עמוד אלבום שלם בתאורת חדר מכניס שלוש בעיות: התמונה תופסת רק חלק קטן מהפריים, הנייר המבריק מחזיר אור, והזווית אף פעם לא ישרה לגמרי.

תמונה ישנה בגודל 10 על 15 ס"מ, שתופסת שליש מהפריים, מקבלת בפועל חלק קטן מהפיקסלים של החיישן. מי שקרא על כמה מגה-פיקסל צריך להדפסה חדה יודע שזה בדיוק המקום שבו ההגדלה נשברת.

שלוש דרכים להעביר תמונות לדיגיטל

הסורק השטוח מנצח כי האור מגיע מתוכו, בזווית קבועה ובלי השתקפויות. זה הכול. לשקופיות ולנגטיבים צריך סורק עם מכסה מואר או מתאם ייעודי, אחרת הסריקה יוצאת שחורה.

ההגדרות שעושות את ההבדל

רזולוציה נמדדת ב-dpi, נקודות לאינץ'. סריקה ב-300 dpi מספיקה כדי להדפיס את התמונה שוב באותו גודל. אם יש סיכוי שתרצו להגדיל, ובתמונות משפחתיות תמיד יש, עדיף 600 dpi. תמונות קטנטנות, כמו תמונות פספורט ישנות, שווה לסרוק ב-1200.

גם הפורמט משנה. JPEG דוחס ומאבד מעט מידע בכל שמירה מחדש, ו-TIFF שומר הכול אבל תופס הרבה יותר מקום. הפתרון המעשי: מאסטר ב-TIFF לארכיון, ועותק JPEG לשיתוף ולהדפסה.

תמונות צבע משנות השבעים והשמונים נוטות לקבל גוון אדמדם או צהבהב. אל תתקנו אותו בזמן הסריקה. סרקו כמו שזה, ותקנו אחר כך בתוכנה, כשהמקור כבר שמור.

• נקו את משטח הזכוכית ואת התמונה במטלית מיקרופייבר יבשה לפני כל סבב.
• אל תסרקו דרך שקית הניילון של אלבום דביק. שחררו קודם את התמונה בזהירות, ואם היא נתקעת, סרקו את כל הדף בלי למשוך.
• שמרו עותק מקור בלי פילטרים ושיפורים. תיקון צבע עושים על עותק.
• תנו לקבצים שמות עם שנה ושם, למשל 1974_חתונה_סבתא_רחל, לא IMG_0032.
• כתבו בעיפרון רך על גב המקור מי מופיע בתמונה, כל עוד יש את מי לשאול.

הסריקה היא רק חצי מהעבודה

קובץ שנמצא רק במחשב אחד לא בטוח יותר מקופסה בבוידעם. וגם סנכרון אוטומטי לענן הוא לא תמיד גיבוי, כפי שמסביר המאמר על כך שהטלפון לא באמת שומר את התמונות. החזיקו עותק אחד בדיסק חיצוני ועוד אחד בשירות ענן נפרד.

ואת המקורות אל תזרקו. נייר צילום ישן שמור בקופסה סגורה, בחדר יבש וחשוך, יכול להחזיק עוד עשרות שנים. התחילו הערב מעשר התמונות שאין להן אף עותק אחר בשום מקום.