צהריים שמשיים הם הזמן הגרוע ביותר לצלם בחוץ

בקצרה: האור הכי יפה לצילום חוץ מגיע בשעה שאחרי הזריחה ובשעה שלפני השקיעה, כשהשמש נמוכה והאור רך וחם. בצהריים האור קשה, הצללים חדים והפנים נראות עייפות. תכננו את הצילום לפי שעת השקיעה, לא לפי מה שנוח.

רוב האנשים יוצאים לצלם כשיש הכי הרבה אור. נשמע הגיוני. בפועל, שמש של 12:00 בצהריים היא האויבת הגדולה של כל תמונה משפחתית, צילומי זוג או נוף.

קראו גם: צילמתם את האלבום של סבתא בטלפון? רוב הזיכרונות נשמרו ברזולוציה של מדבקה · התמונה על הקיר דהתה אחרי שנתיים? השמש היא רק חצי מהסיפור · ההדפסה חזרה כהה מהמסך? המסך שלכם בהיר כמעט פי שלושה ממה שצריך

צלמים מקצועיים מכירים את זה בתור שעת הזהב: פרק הזמן הקצר שבו השמש נמוכה מעל האופק, האור עובר דרך שכבה עבה יותר של אטמוספירה ויוצא רך, חם ומחמיא.

מה בעצם קורה לאור בצהריים

כשהשמש עומדת כמעט מעל הראש, האור נופל מלמעלה. התוצאה מוכרת לכל מי שהסתכל באלבום חופשה: צללים כהים מתחת לעיניים, מצח מבריק ואנשים שמצמצמים עיניים מול המצלמה. גם החיישן הכי טוב לא מצליח להחזיק בבת אחת שמיים בוהקים וצל עמוק, אז אחד מהם נשרף או נבלע בשחור.

בשעת הזהב הזווית משתנה. האור מגיע מהצד, הצללים מתארכים ונותנים עומק, והטמפרטורה שלו יורדת לסביבות 3,000 עד 3,500 קלווין, לעומת 5,500 ומעלה בצהריים. זה ההבדל בין תמונה כחלחלה ושטוחה לבין גוון זהוב שנראה כאילו עבר עריכה.

מתי זה קורה בישראל

אין שעה קבועה. הכל תלוי בעונה. בנובמבר השמש שוקעת בתל אביב בסביבות 16:45, כך שהחלון הטוב נפתח כבר ב-15:45. ביוני השקיעה מגיעה קרוב ל-19:50, וזה כבר סיפור אחר לגמרי.

זמן ביום אופי האור מתאים ל
שעה אחרי הזריחה רך, חם, אוויר צלול נוף, עיר ריקה, צילומי ספורט
11:00 עד 14:00 קשה, מלמעלה, צללים חדים צילום בצל מלא או בפנים בלבד
שעה לפני השקיעה זהוב, מהצד, צללים ארוכים פורטרטים, משפחה, זוגות
20-30 דקות אחרי השקיעה כחול, אחיד, רך מאוד אורות עיר, צילומי לילה מוקדמים

הטווח האחרון, אחרי שהשמש כבר נעלמה, מכונה לפעמים "השעה הכחולה". הוא קצר יותר מכפי שנדמה, ומי שמתעכב על הקפה מפספס אותו.

איך מנצלים את החלון הקצר

הבעיה היחידה בשעת הזהב היא שהיא נגמרת מהר. צריך להגיע מוכנים.

  • בדקו את שעת השקיעה המדויקת לעיר שלכם באותו יום, והגיעו למקום 40 דקות לפני.
  • העמידו את המצולמים כך שהשמש מאחוריהם או בזווית, לא מול הפנים, כדי לקבל הילה של אור בשיער.
  • כבו את איזון הלבן האוטומטי או קבעו אותו על "שמש". האוטומט נוטה "לתקן" את הגוון החם ולהרוס בדיוק את מה שבאתם בשבילו.
  • צלמו סדרה, לא תמונה אחת. האור משתנה כל כמה דקות, והפריים מ-16:20 ייראה אחרת מזה של 16:35.
  • אם אין ברירה ומצלמים בצהריים, חפשו צל פתוח: קיר של בניין, עץ גדול או סככה.

אין צורך בציוד יקר. מצלמת הטלפון מתמודדת עם אור רך הרבה יותר טוב מאשר עם ניגודיות חריפה, ובשעת הזהב הפער בינה לבין מצלמה מקצועית מצטמצם משמעותית.

מה עושים עם התמונות אחר כך

תמונות של שעת הזהב הן לרוב אלה שמגיעות לקיר או לאלבום. כאן מחכה מלכודת נוספת: הגוון החם שנראה מושלם על המסך יכול לצאת כתום וכבד בהדפסה, במיוחד אם המסך שלכם בהיר מדי ואתם עורכים לפיו. הורידו את בהירות המסך לפני שאתם נוגעים בצבעים.

ולפני שמזמינים הדפסה גדולה, שווה לבדוק כמה מגה-פיקסל באמת יש בקובץ, בעיקר אם חתכתם את התמונה כדי להתקרב לשמש השוקעת.

הרקע המדעי, כולל ההסבר למה האור מתחמם ככל שהשמש יורדת, מופיע בערך שעת הזהב בוויקיפדיה.

בפעם הבאה שאתם קובעים צילומי משפחה, אל תשאלו מתי כולם פנויים. תשאלו מתי השמש שוקעת, והזיזו את הפגישה שעה אחורה ממנה.

אג
על הכותבאורי גבאי

עוקב אחרי תמונות, קנבס, אלבומים כבר שנים, ואוהב לחלוק ידע ברור שחוסך לכם זמן וכסף.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org

Comment is closed.

דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות